שאלות ותשובות - מזונות ילדים

  • שאלה: אלו מסמכים יש לצרף לתביעת המזונות?
    תשובה:  

    1. תצהיר מאומת ע"י עו"ד.

    2. טופס הרצאת פרטים ( טופס בו מפורטים הכנסות הצדדים ורכושם )

    3. 12 תלושי משכורות אחרונים.

    4. רשימת מסמכים שעליהם נסמך כתב התביעה.

    5. העתקי המסמכים שעליהם נסמך כתב התביעה שמצויים ברשות התובע.

  • שאלה: איזו ערכאה מוסמכת לדון במזונות ילדים?
    תשובה:  

    בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה המשפטית שדנה במזונות הילדים, אלא אם כן שני הצדדים הסכימו שבית הדין הרבני ידון בכך. חשוב להדגיש כי אף אם הגבר כרך את סוגית מזונות הילדים לתביעת הגירושין ובכך ניסה להקנות לבית הדין הרבני סמכות, אין לכך כל משמעות וניתן להגיש את תביעת המזונות לבית המשפט לענייני משפחה.

  • שאלה: מהם הפרמטרים לפיהם נקבעים מזונות קטין ?
    תשובה:  

    ישנם  שלושה פרמטרים מרכזיים לפיהם קובע בית המשפט את גובה מזונות הקטין:

    1.      צרכי הילד

    1.1.   צרכים הכרחיים (צרכים בסיסיים)

    1.2.   צרכים שאינם הכרחיים (כגון, בילויים, חוגים וכיו"ב).

    2.      גובה הכנסתו של האב ויכולתו הכלכלית.

    3.      גובה הכנסתה של האם ויכולתה הכלכלית.

    הנתונים הללו הינם כלי המשחק העיקריים שיש בידי השופט בשערוך המזונות, לכל פרמטר יש תפקיד משמעותי והשאלות המכריעות הן מה המשקל שניתן לכל פרמטר ומה היחסים ביניהם.

  • שאלה: מהם צרכים הכרחיים?
    תשובה:  

    על האב מוטלת חובה אבסולוטית  לספק את צרכיהם הכרחיים של ילדיו כפי צרכן ( עד גיל 15) . ההוצאות  שנכנסים לגדר צרכים הכרחיים  הנם מזון,  ביגוד והנעלה, חלק יחסי מהוצאות המדור  וחלק מהוצאות החינוך.

    על פי הפסיקה הנוהגת כיום גובה המזונות המינימאליים  לילד הנם בסך 1,250 ₪ ( הדבר תלוי במספר הילדים) .

  • שאלה: כיצד קובע בית המשפט את גובה הכנסותיהם ויכולתם הכלכלית של ההורים?
    תשובה:  

    גובה מזונות הקטין נקבעים בין היתר בהתאם ליכולותיהם הכלכליות וגובה הכנסות ההורים. על מנת לסייע לבית המשפט קיימת תקנה 261 לתקסד"א המורה לצדדים להגיש עם תביעת המזונות וכן לכתב ההגנה, טופס שכותרתו " הרצאת פרטים בתביעת מזונות" . 

    הטופס הנ"ל מציג פירוט מקיף על הכנסות הצדדים ב 12 חודשים אחרונים ( יש לצרף 12 תלושי משכורות אחרונים) , רכוש הצדדים, דירה, חשבונות בנק, רכב, חובות הלוואות וכיו"ב.  באמצעות הטופס הנ"ל בימ"ש מקבל אינדיקציה יחסית מהימנה באשר למצבם הכלכלי של ההורים.

  • שאלה: מהם מזונות טרום זמניים?
    תשובה: לאור תקנה 256 (א) _____, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים לאחר הגשת כתב הגנה, עם זאת ישנם מקרים בהם עד פסיקת המזונות הזמניים הקטינים עלולים להיות במצב של חרפת רעב וללא כל אמצעי מחייה. לפיכך במקרים חריגים ניתן להגיש עם תביעת המזונות ובטרם הוגש כתב הגנה - בקשה למזונות טרום זמניים.

  • שאלה: מתי ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים?
    תשובה:

    מזונות זמניים הינו סעד שנועד לשמור על המצב הקיים של הקטינים עד לפסיקת מזונות קבועים. ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים לאחר שהנתבע הגיש כתב הגנה. לא נידרש לצרף לבקשה תצהיר אימות ועל הנתבע להגיב לבקשה בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו . בדרך כלל המזונות הזמניים נפסקים מיום הגשת התביעה עד למתן פסק דין ואולם הפסיקה אינה אחידה שכן ישנם שופטים שפוסקים מזונות זמניים מיום הדיון ואילך.

     

  • שאלה: באילו מקרים ונסיבות ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות ?
    תשובה:  

    בטרם הגשת תביעה להקטנת מזונות יש לשקול בכובד הראש, האם אכן נסיבות המקרה מצדיקות הפחתת מזונות, שכן בתי המשפט אינם נוטים להפחית את מזונות הקטין אלא אם כן הוכיח התובע כי קיים שינוי נסיבות מהותי כגון: -  מצבו הכלכלי של האב הורע באופן משמעותי, ילד נוסף שנולד לאב וכיו"ב .

    יש לשים דגש, כי על התובע להוכיח לא רק שינוי נסיבות מהותי אלא בנוסף כי אכן אותו שינוי הוביל להרעה ביכולתו של האב לשאת במזונות הקטין.

  • שאלה: עד איזה גיל חובה על האב לשלם מזונות לקטין?
    תשובה:  

    מוטלת חובה על האב לשאת במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 18. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות  לפסוק מזונות גם לילדים לאחר גיל 18 בתקופת שירות חובה בצה"ל וכן במקרים מסוימים גם במידה והילד ממשיך בלימודיו לאחר סיום לימודיו בתיכון. גובה המזונות במקרים הללו הינו כ 1/3 מסכום המזונות ששולם לקטין בהיותו מתחת לגיל 18.

  • שאלה: האם ניתן להגיש תביעת מזונות בגין ילד בגיר שעבר את גיל 18 ללא הסכמתו ?
    תשובה:  

    התשובה על כך היא חיובית, העובדה שהילד הינו בגיר איננה מעידה שהסתיימו ההוצאות בגין הילד -  ההפך הוא הנכון. בעבר היה על הבגיר היה להגיש את תביעת המזונות באופן עצמאי או לחילופין לחתום על יפויי כוח, דבר שגרם לבעיה מצד ההורה המשמורן שכן הדבר היה תלוי ברצון הבגיר שפעמים רבות לא רצה להתעמת עם ההורה השני. בפסיקה שניתנה ע"י בית המשפט המחוזי נמצא הפתרון ובאותו מקרה  נקבע  שניתן להגיש תביעה עצמית להשבת הוצאות בגין הבגיר ע"י ההורה המשמורן ללא צורך בייפוי כוח או הסכמה שלו.