מערכת היחסים של בני זוג ידועים בציבור איננה מעוגנת באופן פורמאלי בחקיקה אולם בתי המשפט ראו לנכון להחיל על רכוש שצברו במאמץ משותף את חזקת השיתוף שהנה פרי יצירת הפסיקה וכך למעשה בני זוג שאינם נשואים צברו זכויות ברכוש משנהו.
יש לציין שעם השנים גם המחוקק העניק זכויות מסוימות לבני זוג ידועים בציבור בדומה לזוג נשוי ( ראה פרק: זכות הידוע/ה בצבור לרשת ) , צעד שהיווה הכרה נוספת במוסד זה.
על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 חלה חזקת השיתוף ובתי המשפט החילו אותה כאמור גם על רכוש שצברו בני זוג ידועים בציבור במהלך חייהם המשותפים. בשל העובדה שמדובר במערכת זוגית שעל פניה הנה פחות מחייבת מאשר בני זוג נשואים, בתי המשפט בוחנים ראשית האם בני הזוג עונים להגדרה ידועים בציבור ( ראה פרק: הגדרת המושג ידועים בציבור) ולאחר מכן בוחנים האם התקיימו התנאים להחלת חזקת השיתוף היינו – אורח חיים תקין ומאמץ משותף – במידה והתקיימו התנאים הללו חלה החזקה על רכוש בני הזוג שצברו במשותף ו/או רכוש שנעשה בו שימוש יומיומי.
כמו כן, במקרה בו נצבר רכוש שאיננו משותף על הצד הטוען לשיתוף בנכס להביא ראיה נוספת שעשויה להצביע על כוונת שיתוף, יתירה מזאת עלול להיווצר מצב לפיו אף רכוש שצבר אחד הצדדים בעבר ( כגון, רכוש שהביא עימו מנישואיו הקודמים ) יכנס לגדר רכוש משותף, הכול תלוי כאמור האם ניתן להוכיח כוונה לשיתוף בנכסים.
חשוב להדגיש שחזקת השיתוף הנה חזקה הניתנת לסתירה ועל בן הזוג שטוען כי החזקה איננו חלה להביא ראיות המעידות על כך.
במידה ואחד מבני הזוג טוען גם לשיתוף בעסקיו של בן זוגו עליו להביא ראיה נוספת המעידה על כוונת שיתוף בעסק שכן עלינו לזכור שחזקת השיתוף חלה רק על רכוש משותף שנצבר בניגוד לבני זוג נשואים שחזקת השיתוף חלה על כלל הנכסים ללא אבחנה בין רכוש משותף, רכוש עסקי וכיו"ב.
באם בני זוג מעוניינים להסדיר את יחסיהם באפשרותם לערוך הסכם חיים משותפים ( ראה פרק: הסכם חיים משותפים ) שיסדיר את אופן חלקות הרכוש, ההתנהלות הכלכלית בבית ועוד כהנה וכהנה סוגיות.
