אחת השאלות הראשונות שיש לבחון טרם הגשת תביעות ( רכוש, משמורת ) הנה לאיזו ערכאה משפטית הן תוגשנה שכן במדינת ישראל הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה ניתנה הסמכות לדון בנושאים הללו בעוד ההשלכות על ניהול ההליך המשפטי בכל אחת מהערכאות עלולה להשפיע על הסכסוך ותוצאותיו.
המושג מרוץ הסמכויות נוצר בעקבות המצב שתואר לעיל, ולפיכך פעמים רבות כל אחד מבני הזוג מעוניין שתביעותיו יידונו בערכאה שתשרת את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר.
פסק דין מנחה בעניין מרוץ הסמכויות הינו בג"ץ פלמן באותו מקרה, האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית ומנגד הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמסגרתה כרך אף הוא את ענייני הרכוש.
בית המשפט לענייני משפחה שדן בסוגית הסמכות קבע שתביעת הגירושין איננה כנה ולפיכך התביעה הרכושית הנה בסמכותו ואולם זמן קצר לאחר מכן קבע בית הדין הרבני כי תביעת הגירושין כנה ולו הסמכות הייחודית לדון במכלול הנושאים שנכרכו לרבות ענייני הרכוש.
בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ והנושא עלה על סדר היום. ההלכה שיצאה מבג"ץ פלמן קבעה כי לאור עיקרון כיבוד הסמכויות במידה ואחת מהערכאות הכריעה לעניין הסמכות על הערכאה השנייה לכבד החלטה זו ולא לדון בעניין זה ( מצב זה מכונה " מרוץ ההחלטות " ) .
בנוסף נקבע, כי רק בהתקיים " טעמים מיוחדים" תהא באפשרות הערכאה השנייה לדיון בשאלת הסמכות - כך לדוגמא במידה וההחלטה בנוגע לסמכות נתקבלה ע"י הערכאה הראשונה בלא דיון מקדים באופן כזה שישנו חשש אמיתי לפיו ההחלטה ניתנה על מנת לתפוס סמכות לפני שהערכאה השנייה תידון בה.
חשוב להדגיש כי בטרם מגישים תביעה לאחת מהערכות יש להיוועץ עם עורך דין בתחום דיני משפחה שכן כל מקרה נידון לגופו ורק לאחר בחינת המקרה לעומק ניתן להחליט למי מהערכאות תוגשנה התביעות.
