במידה ובני זוג נשואים זכאית האישה למזונותיה מתוקף הדין האישי ( ראה פרק : מזונות אישה ) וזאת עד לקבלת גט מהבעל, ואולם כאשר מדובר בידועים בציבור מתעוררת השאלה האם קיימת חובת מזונות.
כב' הנשיא ברק ( כתוארו דאז ) דן בסוגיה זו בפרשת פלונית ולראשונה נקבע כי ניתן לחייב ידועים בציבור במזונות וזאת מכוח הסכם מכללא בין בני הזוג ולפיו התחייב בן הזוג לזון את האישה דהיינו - הדין האישי איננו חל ובמקומו נכנס לתוקף הדין האזרחי – פנימי.
חשוב לדעת כי הידועה בציבור זכאית לתבוע מזונות הן בגין התקופה בה הם חיים יחד תחת קורת גג אחת והן בתקופה שלאחר הפירוד וזאת בשונה מזוג נשוי שכאמור עם קבלת הגט הבעל איננו חב עוד במזונותיה.
הלכה למעשה העובדה שבני זוג ידועים בציבור חיים יחד ומקיימים מערכת יחסים זוגית חלים עליהם חובות וזכויות מתוקף מערכת חוזית שנוצרת ביניהם ומתוכה קיימת חובה לזון את הידועה בציבור בהתאם לנסיבות המתאימות.
יש לציין כי כל מקרה נבחן לגופו ובית המשפט יבדוק בהתאם לעובדות שלפניו את אומד דעתם הסובייקטיבית של הצדדים, הציפיות של כל אחד מהם וכיו"ב
.
עם זאת, גם במידה ולא ניתן להסיק כי קיים הסכם מכללא בין בני הזוג קבע
כב' הנשיא ברק ( כתוארו דאז ) שגם מכוח עקרון תום הלב ניתן להשית חיוב במזונות במיוחד באותם מקרים בהם קיימת תלות כלכלית של מי מבני הזוג.
מזונות שניתנים לאחר הפירוד נקראים "מזונות משקמים" והם מתבססים על עקרונות של הגינות וצדק כאשר שיעור המזונות ואורכם ייקבעו בהתאם לנסיבות המקרה גופו.
