לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין בגירושין וזאת מכוח הוראות סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג - 1953.
במסגרת תביעת הגירושין ניתן לכרוך מספר עניינים כגון:- חלוקת רכוש, מזונות אישה וחינוך ילדים, מדובר בעניינים בהם מוסמך גם בית המשפט לענייני משפחה לדון ובעקבות כך נוצר מצב שמכונה "מרוץ סמכויות" לפיו הערכאה ( בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה ) שהכריעה ראשונה לעניין הסמכות היא זו שתדון בתיק ועל הערכאה השנייה לכבד החלטה זו למעט טעמים מיוחדים.
כמו כן בניגוד לדעה הרווחת לפיה בית המשפט ענייני משפחה מטיב עם נשים בעוד בתי הדין הרבני הינו לטובת הבעל איננה תמיד נכונה שכן הדבר תלוי בנסיבות המקרה ולפיכך יש להתייעץ עם עו"ד בטרם מגישים כתבי טענות לאחת מהערכאות.
מכוח סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני לדון בענייני גירושין ונישואין, ניתן להגיש תביעות בהן מוסמך לדון אך ורק בית הדין, כגון: תביעה לשלום בית, תביעה למדור ספציפי ותביעה למתן כתובה. להחלטות בית הדין הרבני בסוגיות הללו ישנן השלכות מהותיות על ההחלטות שניתנות בבית המשפט לענייני משפחה, חשוב להדגיש שלא המדובר במרוץ סמכויות אלא הדבר תלוי בטענות הנטענות בבית הדין והן נידונות כמו כל תביעה.
כך למשל יכול להיווצר מצב לפיו בית המשפט לענייני משפחה נתן צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים, בעוד מאידך הגישה האישה לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית ומכוחה עתרה למדור ספציפי, במידה ותתקבל תביעתה אזי בסמכות בית הדין להטיל עיקול על הדירה דבר שימנע את מכירתה וזאת עד שישתכנע בית הדין הרבני כי על בני הזוג להתגרש. בכך למעשה אנו עדים למצב בו לא ניתן להוציא לפועל את החלטת בית המשפט כל עוד העיקול בתוקף.
בשל המצב המשפטי בישראל חשוב מאוד בטרם נקיטת צעד כלשהו להתייעץ עם עו"ד על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים בעתיד.
מאמרים נוספים:
